לעולם האחר מפליג המשוגע בספינת השוטים שלו; מן העולם האחר הוא בא ברדתו מן הספינה. נסיעתו של המשוגע היא בו בזמן הפרדה קפדנית ומסע מוחלט. במובן אחד היא פשוט מפתחת, מעבר לגיאוגרפיה ספק ממשית ספק דמיונית, את מעמדו הלימינאלי של המשוגע... הרחקתו חייבת לסגור עליו; אם אינו יכול ואינו רשאי לקבל בית סוהר אחר מלבד הסף עצמו, הריהו מוחזק במקום המעבר. מכניסים אותו לפנימו של החוץ, ולהיפך.
מישל פוקו \\ תולדות השיגעון בעידן התבונה
הצגת רשומות עם תוויות לקסיקון מילולי. הצג את כל הרשומות
הצגת רשומות עם תוויות לקסיקון מילולי. הצג את כל הרשומות
שקיפות
מה שראוי לתשומת לב בחור הוא שוליו. הם עדיין שייכים לדבר מה אך צופים ללא הרף אל האין. מעין שומר גבול של החומר. לאין אין שומר גבול.
קורט טוכולסקי \\ על קצה המזלג
קורט טוכולסקי \\ על קצה המזלג
מצב הבין לבין חסר זהות בסיסית, חסר צורה, ניתנות, אופי. אולם דבר זה תומך, מאפשר את יצירתן של כל הזהויות, כל החומרים, כל המהויות.
חלל הבין לבין הוא אתר השינויים החברתיים, תרבותיים וטבעיים: אין זה רק חלל נוח לתנועה ושינויים, אלא למעשה המקום היחידי – המקום סביב זהויות, בין זהויות – אשר בו ההשתנות, פתיחות לעתידיות, חזקה יותר מהכוח השימורי של האחדות והאחידות.
החלל בין הדברים הוא החלל אשר בו הדברים מתפרקים, החלל לצד וסביב, שהוא חלל החתרנות והבלייה, קצה הגבול של כל זהות. בקצרה, זהו חלל התחימה והביטול של הזהויות היוצרות אותו.
הבין לבין הוא מה שמעודד ומאפשר את מעברו של אחר מהיותו האחר של האחד להפיכתו העצמית, ליצירה-מחדש של יחס נוסף, במונחים אחרים.
Architecture from the outside: Essays on virtual \\ Elizabeth Grozs
חלל הבין לבין הוא אתר השינויים החברתיים, תרבותיים וטבעיים: אין זה רק חלל נוח לתנועה ושינויים, אלא למעשה המקום היחידי – המקום סביב זהויות, בין זהויות – אשר בו ההשתנות, פתיחות לעתידיות, חזקה יותר מהכוח השימורי של האחדות והאחידות.
החלל בין הדברים הוא החלל אשר בו הדברים מתפרקים, החלל לצד וסביב, שהוא חלל החתרנות והבלייה, קצה הגבול של כל זהות. בקצרה, זהו חלל התחימה והביטול של הזהויות היוצרות אותו.
הבין לבין הוא מה שמעודד ומאפשר את מעברו של אחר מהיותו האחר של האחד להפיכתו העצמית, ליצירה-מחדש של יחס נוסף, במונחים אחרים.
Architecture from the outside: Essays on virtual \\ Elizabeth Grozs
מבט
- אבל אני רוצה למצוא את האי הנעלם, אני רוצה לדעת מי אני כשאהיה בו,
- ואתה לא יודע,
- ...אני אומר שמי שלא יוצא מעצמו לא מצליח לדעת מי הוא, אני חושב שצריך לצאת מהאי כדי לראות את האי, שאנחנו לא רואים את עצמנו אם אנחנו לא יוצאים מעצמנו.
- ... אתה מתכוון להגיד, אם אנחנו לא עוזבים את עצמנו...
- אני חושב שזה לא אותו דבר
ז'וז'ה סארמאגוסו \\ האי הנעלם
- ואתה לא יודע,
- ...אני אומר שמי שלא יוצא מעצמו לא מצליח לדעת מי הוא, אני חושב שצריך לצאת מהאי כדי לראות את האי, שאנחנו לא רואים את עצמנו אם אנחנו לא יוצאים מעצמנו.
- ... אתה מתכוון להגיד, אם אנחנו לא עוזבים את עצמנו...
- אני חושב שזה לא אותו דבר
ז'וז'ה סארמאגוסו \\ האי הנעלם
יחס
מרקו פולו מתאר גשר, אבן אחר אבן.
"אך איזו היא האבן התומכת בגשר?" שואל קובלאי חאן.
"הגשר איננו נתמך באבן זו או אחרת," עונה מרקו, "אלא בקו הקשת שהאבנים כולן יחד יוצרות."
קובלאי חאן שותק שעה ארוכה, מהרהר. עד שהוא מוסיף: "מדוע אתה מדבר איתי על האבנים? רק הקשת היא המעניינת אותי."
מרקו פולו עונה: "בלי אבנים לא קיימת שום קשת".
ערים סמויות מעין \\ איטאלו קאלווינו
"אך איזו היא האבן התומכת בגשר?" שואל קובלאי חאן.
"הגשר איננו נתמך באבן זו או אחרת," עונה מרקו, "אלא בקו הקשת שהאבנים כולן יחד יוצרות."
קובלאי חאן שותק שעה ארוכה, מהרהר. עד שהוא מוסיף: "מדוע אתה מדבר איתי על האבנים? רק הקשת היא המעניינת אותי."
מרקו פולו עונה: "בלי אבנים לא קיימת שום קשת".
ערים סמויות מעין \\ איטאלו קאלווינו
חיץ
"אם מקימים חומה של ארבעה מטר גובה צמוד לבית שלי, שהוא שני מטר גובה בלבד, אני יותר לא רואה את השמש. הבית שלי כאילו נעלם, לא קיים, ואיתו נעלם גם אני"
מתוך כתבה של נילי גלילי, "יש"ע זה כאן", עיתון הארץ, 19 בדצמבר 2003.
מתוך כתבה של נילי גלילי, "יש"ע זה כאן", עיתון הארץ, 19 בדצמבר 2003.
כבר מזמן ויתרת על הניסיון להבין אם אכן קיימת, חבויה באיזה שקע או קפל-קרקע של סביבה מדולדלת זו, איזו פנטסיליאה שהמבקר יוכל לזהות ולחרוט בזכרונו, או שמא פנטסיליאה איננה אלא פרבר של עצמה. השאלה המתחילה לכרסם עכשיו בראשך, מייסרת יותר: האם חוצה לפנטסיליאה קיים בכלל איזשהוא "חוץ"? או אולי ככל שתתרחק מהעיר, אתה כעובר מסף אל סף ואינך מצליח לצאת ממנה לעולם?
ערים ללא תחום 5 \\ איטאלו קאלווינו
ערים ללא תחום 5 \\ איטאלו קאלווינו
פרטי
אליס צייתה לכל ההוראות האלה, והסבירה, עד כמה שיכלה, שהיא איבדה את דרכה.
"אני לא יודעת למה את מתכוונת בדרך שלך", אמרה המלכה: "כל הדרכים כאן שייכות לי".
לואיס קרול \\ אליס בארץ הפלאות
"אני לא יודעת למה את מתכוונת בדרך שלך", אמרה המלכה: "כל הדרכים כאן שייכות לי".
לואיס קרול \\ אליס בארץ הפלאות
מה שעושה את ארג'יה שונה מכל הערים האחרות היא העובדה שבמקום אוויר יש בה אדמה. הרחובות מלאים רפש, החדרים מלאים עפר עד לתקרה, על גבי כל גרם מדרגות מונח גרם מדרגות שני בתשליל, על גגות הבתים מכבידות שכבות אדמה סלעית כמו שמים מעוננים.
אין אנו יודעים אם תושבי המקום יכולים לשוטט בעירם תוך שהם מרחיבים את המנהרות, אותן ניקבה הרימה ואת הסדקים שבעדם חודרים השורשים לתוך האדמה. הלחות מפוררת את גוף האדם ומותירה בו רק כוחות מועטים; כדאי להם לתושבים להישאר תמיד דמומים ושרועים, שהרי ממילא חשוך כאן כל כך.
מכאן, מלמעלה, אין רואים מארג'יה דבר; יש אומרים: "היא שם למטה," ולא נותר לנו אלא להאמין להם; המקום שומם, אין בו נפש חיה. לעת לילה, אם תצמיד את אזנך אל הקרקע, תוכל לפעמים לשמוע דלת נטרקת.
ערים ומתים \\ איטאלו קאלווינו
אין אנו יודעים אם תושבי המקום יכולים לשוטט בעירם תוך שהם מרחיבים את המנהרות, אותן ניקבה הרימה ואת הסדקים שבעדם חודרים השורשים לתוך האדמה. הלחות מפוררת את גוף האדם ומותירה בו רק כוחות מועטים; כדאי להם לתושבים להישאר תמיד דמומים ושרועים, שהרי ממילא חשוך כאן כל כך.
מכאן, מלמעלה, אין רואים מארג'יה דבר; יש אומרים: "היא שם למטה," ולא נותר לנו אלא להאמין להם; המקום שומם, אין בו נפש חיה. לעת לילה, אם תצמיד את אזנך אל הקרקע, תוכל לפעמים לשמוע דלת נטרקת.
ערים ומתים \\ איטאלו קאלווינו
C_T טומוגרפיה ממוחשבת. מקור המילה טומוגרפיה בשפה היוונית ומשמעותה: רישום בפלחים. תמונה וירטואלית הנוצרת על ידי חדירה של טכנולוגיה לגוף באמצעות קרני רנטגן מצלמות ומגנטים רבי עוצמה. הטכנולוגיה תופסת את מסתרי פנים הגוף ומייצרת תמונה וירטואלית, ממפה מחדש את הפְנים הזה ומבססת את מערכת היחסים שלו אל החלל סביבו. מתוך כך נוצרות דיאגנוזות שונות והגדרה מחדש של מושגי שליטה משטור ומגדר. באמצעות מכשיר ה C_T אפשר לצלם כמה חתכים קרובים או רחוקים זה מזה ולקבל סדרה של חתכים.
פנים
"אבל מה גיהינום? מה גן עדן? הלא זה הכל רק בפנים. בתוך הבית. גם גיהינום גם גן עדן אפשר למצוא בכל חדר. מאחורי כל דלת. תחת כל שמיכת זוג".
עמוס עוז \\ סיפור על אהבה וחושך
עמוס עוז \\ סיפור על אהבה וחושך
במוזיאון לאמנות בפתח תקווה השתכן לכמה חודשים בית. התערוכה "מרחב ביניים" העלתה ניסיון להפוך את חלל התצוגה לבית על ידי בניית משקופים, דלתות, קירות ומטבח התואמים בקנה המידה לדירה ישראלית טיפוסית (פרי עבודתם של ניצן סט ורפאל כהן). במאמרה על התערוכה הנ"ל כותבת ליאת סאבין בן שושן שהחלל שנוצר הוא מופנם וחנוק, כלוא בתוך חללו האטום כלפי חוץ, והוא מעין מטונימיה לבית הישראלי: נעדר סממנים אישיים, מנוכר ומקוטע. "מתקיימות בו סגירות כלפי חוץ לצד חדירות והתערערות מתמשכת מבפנים, ואלו מכוננות זו את זו". לטענתה, "הבית הישראלי הוא חלל תצוגה פנימי. חלונו מופנה אל תוך עצמו, אל תוך גבולותיו... הנקבעים כלפי חוץ באופן חד צדדי, נאטמים כלפי המרחב הפיזי שסביבו".
באתר הצרכנות no problem נכתבו כמה מן הההתקנים המומלצים להגנה על ביתנו: כניסה ממוגנת, מנעול צילינדר, דלת פלדה, שלושה בריחים עבים, דלת מתקדמת עם מנגנונים להשמדה עצמית, כרטיס בקרת שכפול, מגן צילינדר, חתיכת מתכת מסיבית, זוויתן, מנגנון נעילה, סורגים, מערכת אזעקה, חייגן חירום, מצוקה, מרחב מוגן, מוקד אבטחה, צופר חיצוני חזק ומרעיש, כספת, מנגנון נעילה מסובך, קוד אלקטרוני, מפתח מוחשי, מצלמות אבטחה און ליין אליהן אפשר להוסיף רקמול חיצוני ולשוחח עם הגורם הפולש ולהזהירו דרך המחשב בעבודה.
הירשם ל-
רשומות (Atom)